נדודי שינה
אינסומניה “נדודי שינה“:
הפרעת השינה הנפוצה ביותר באוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי, אינסומניה עשויה להיות בעיה חולפת, אולם היא מופיעה כבעיה כרונית בקרב %10%-15 מהאוכלוסייה הבוגרת. אשר מתבטאת בקשיים בהירדמות, קושי לשמור על רצף השינה, ו/או שינה שאינה משקמת ומאוששת, בעלת השלכות שליליות משמעותיות על התפקוד היום-יומי. קשיי השינה מופיעים בתדירות של שלוש פעמים בשבוע לפחות והם נמשכים חודש ויותר.
לציין שבתקופה לא פשוטה של מגפת הקורונה עלה משמעותית אחוז הסובלים מנדודי שינה גם עקב יציאה מהשגרה וגם עקב חרדה ומתח מתמשכים בעקבות המצב.
המודל הטיפולי עוסק בהתנהגויות ובמחשבות הפוגעות בשינה לאורך זמן. לפיכך, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הנו טיפול יעיל בבעיה, כיוון שמטרתו לשנות את המנגנונים ההתנהגותיים והקוגניטיביים המנציחים את בעיית השינה.
במחקר שהשווה בין טיפול קוגניטיבי- התנהגותי לתרופת שינה, נמצא כי לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי היה יתרון הן בטווח הקצר והן במעקב לאחר שישה חודשים.
טיפול זה מתחיל להיות מקובל היום כטיפול בקו ראשון באינסומניה כרונית, גם על פי הנחיות קליניות של איגודים מקצועיים נראה כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עמיד לאורך זמן משום שהוא מאפשר למטופלים להיות מודעים לגורמים המשפיעים על שנתם ואף לשלוט בהם.
הפרעת השינה הנפוצה ביותר באוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי, אינסומניה עשויה להיות בעיה חולפת, אולם היא מופיעה כבעיה כרונית בקרב %10%-15 מהאוכלוסייה הבוגרת. אשר מתבטאת בקשיים בהירדמות, קושי לשמור על רצף השינה, ו/או שינה שאינה משקמת ומאוששת, בעלת השלכות שליליות משמעותיות על התפקוד היום-יומי. קשיי השינה מופיעים בתדירות של שלוש פעמים בשבוע לפחות והם נמשכים חודש ויותר.
לציין שבתקופה לא פשוטה של מגפת הקורונה עלה משמעותית אחוז הסובלים מנדודי שינה גם עקב יציאה מהשגרה וגם עקב חרדה ומתח מתמשכים בעקבות המצב.
- אמצעי טיפול: הטיפול התרופתי הוא הטיפול הנפוץ בנדודי שינה אף על פי שהוא אינו מומלץ לטווח ארוך.
- טיפול התנהגותי-קוגניטיבי בנדודי שינה CBT-I Cognitive behavioral therapy for insomnia נחשב כיום לשיטה המקובלת והיעילה ביותר לטיפול בנדודי שינה. בטווח הארוך הוא נמצא יעיל יותר מטיפול תרופתי ויעיל כמו טיפול תרופתי לטווח הקצר.
המודל הטיפולי עוסק בהתנהגויות ובמחשבות הפוגעות בשינה לאורך זמן. לפיכך, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הנו טיפול יעיל בבעיה, כיוון שמטרתו לשנות את המנגנונים ההתנהגותיים והקוגניטיביים המנציחים את בעיית השינה.
במחקר שהשווה בין טיפול קוגניטיבי- התנהגותי לתרופת שינה, נמצא כי לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי היה יתרון הן בטווח הקצר והן במעקב לאחר שישה חודשים.
טיפול זה מתחיל להיות מקובל היום כטיפול בקו ראשון באינסומניה כרונית, גם על פי הנחיות קליניות של איגודים מקצועיים נראה כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עמיד לאורך זמן משום שהוא מאפשר למטופלים להיות מודעים לגורמים המשפיעים על שנתם ואף לשלוט בהם.
